שלום, ברוכים הבאים לגליון 16!
אם אתם קוראים את זה באפליקציה, כנראה שהעברית מבולגנת והכל כתוב בפונט משונה. עדיף לקרוא את גירסת הדפדפן המסודרת יותר כאן.
למי ששם לב לעניינים כאלה, הניוזלטר יוצא בתדירות אהמ, גמישה יותר. זה כי הייתי בחופשה וגם כי בשבוע הבא אני מתחיל משהו גדול ומרגש שאספר עליו בפעם הבאה.
אבל הנה אנחנו כאן למרות הכל.
אם זה מעניין, אל תשמרו לעצמכם. ספרו לחברים. אנחנו כל הזמן רוצים לגדול:
https://rotm.co.il
נשיקות
-מתי
בחדשות
אבל האנשים יותר טובים
איתן מוליק בטוויטר מציין שסונו, מחולל המוזיקה שיצא בגירסה חדשה, כבר כל כך טוב עד שהוא (שאינו מוזיקאי) כבר לא יודע לשפוט אם זה השתפר או לא. בן קמפ עונה לו:
מקצוען כאן. מאה מליון סטרימים, תקליט זהב, מלמד 10 שנים בברקלי [מבתי הספר המובילים למוזיקה בעולם].
מוזיקלית, [סונו] טוב יותר מ-80% מהסטודנטים שלי, אבל הסטודנטים המצטיינים לא רואים אותו מקילומטר. כך גם המוזיקאים הטובים בתעשייה.
אבל מה שכן, זה תכף בולע את שירותי המוזיקה (לפרסומות/ספריות).
זה מדויק מאוד. ה-AI מכרסם בכל מה שבינוני ומטה בקלות, ועוד קצת. אבל מצד שני, הוא דוחף את המצטיינים להיות יותר מצטיינים מאי פעם.
כתבו שאישתו ברחה עם נוצרי
בגאלופ עושים את אותו הסקר כל שנה מ-1972. האמון שהאמריקאים רוכשים למדיה המסורתית (עיתונים, רדיו וטלויזיה) מעולם לא היה נמוך יותר. מי עדיין מאמינים לעיתון? דמוקרטים קשישים. הגרפים פה.
ראית את הכור מכרכור?
חברת רדיאנט מדווחת שעברה שלב נוסף בדרך לקבלת אישור לכורים הגרעיניים שלה. כל מכולה כאן בהדמייה היא כור קטן (1MW) , וביחד כור איתן: כל הארבעה יספיקו ל-1000 בתים, או לבסיס צבאי שלם, כפי שרומזים החיילים בפינה.
בחברה מבטיחים שהכורים יהיו זולים מאלה של המתחרים (אבל עדיין לא גילו את המחיר הצפוי) ודומים במחיר התפעול לגנרטור דיזל רגיל, רק בלי הפליטות. הם מנוטרים מרחוק וקלים ובטוחים לתחזוקה (משהו עם הליום, לא מבין בזה), ועובדים עם קירור אויר (כלומר, אין צורך להיות ליד מקור מים). פעם בחמש שנים צריך להסיע אותם חזרה הביתה כדי להחליף את הדלק הגרעיני.
דיברנו כבר בגליון 9 על שובם של הכורים, והנה עכשיו יש לכם גם אחד קטן לחדר ילדים.
אתה המשורר
עוד תקרת זכוכית נופצה. מחקר מצא שאנשים העדיפו פואמות שחיבר מנוע שפה על כאלה שנכתבו ע”י אנשים בשר ודם. גם כשהיה צריך לנחש אם זו פואמה אנושית או לא, הרובוטים המשיכו להוביל ונחזו כמשוררים בני תמותה רגילים.
לזכותנו (האמת, לא בטוח שלזכותנו) ייאמר שהפואמות האנושיות שנבחרו היו ענתיקות ברובן, כל מיני שייקספיר-ברון-אליוט ורק משוררת אחת (דורותיאה לסקי) שעדיין בחיים, אז יש מצב שהנסיינים לא הבינו בכלל מה כתוב שם. כלומר, מצב שהמחקר מצביע על הטפשות הטבעית לא פחות מאשר הבינה המלאכותית.
דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה
אנחנו עדיין לא שם.
לכאורה יש פה לפנינו את החלום: שני רובוטים עובדים במרץ ומקפלים מליון מגבות (בוידאו אחר של החברה הם גם מסתובבים בבריכה ואוספים את המגבות לכביסה).
אז זהו, שלא. לפחות לעת עתה, הגאווה העיקרית של חברת Watney Robotics היא הקטנה של זמן ההשהייה (Latency) ברשת. הרובוטים שכאן נמצאים בקליפורניה, אבל מופעלים מרחוק ע”י מקפלי מגבות אנושיים שנמצאים במרחק “6,965 מייל” מהמגבות (שזה יוצא לדעתי בערך בפיליפינים).
ע”י תכנון מחדש של ציוד התקשורת, דחיסה מהירה של הוידאו, ושידור דרך הלווינים של Starlink (במרחקים כאלה, מסתבר, יותר מהר לשדר בקו ישר למעלה, ואז לשמיים התכולים של הפיליפינים ולמטה). סה”כ החברה מתגאה בזמן של 87 מילי-שניות “מפוטון לפוטון” (כלומר, מהמצלמה של הרובוט עד לטלויזיה של המקפל המרוחק), מה שמאפשר תפעול מוצלח של הזרועות המכניות.
מן הסתם, החברה אוספת מידע רב אודות העולם המופלא של קיפול המגבות, כך שבסופו של דבר הגיבורים המקפלים האלמוניים יצטרכו לחפש עבודה אחרת, וכולנו נודה להם עת נשב מעדנות, רגל-על-רגל בסלון והרובוט יקפל גם את הכביסה שלנו.
מועדון הספר הטוב
מסימני התקופה. מדריך אמיתי לאנשים שמנצלים את אפשרות העבודה מחוץ למשרד כדי לקחת להם יותר ממשרה אחת (האגדה מספרת שאפשר גם עשר משרות). בין השאר, מכסה דברים כמו השימוש בבורר KVM (שמאפשר לחבר כמה מחשבים לאותם מסך-מקלדת-עכבר), איך לזהות חברות שמנוהלות גרוע מספיק כדי לא לשים לב וכד’.
לא קראתי ואני לא ממליץ (זה נראה כמו החוברות האלה באמזון שמודפסות עם פונט ענקי וריווח כפול), אבל הנה לינק למתעקשים.
בינתיים בסין
האינסטוש של Livingchina מספק אינסוף סרטונים של טכנולוגיה משוגעת לצד החיים עצמם ברפובליקה העממית. נראה שהילדים בסין עקפו מזמן את הבימבות החשמליות, ועכשיו מה שהולך זה כלב רכיבה. עתידות: עוד כמה שנים, על מדרכה שבורה בתל אביב, אחד כזה ידרוס אתכם.
כשהסימולקרה נשברת
מדרחוב שוק אותנטי. אבל בתוך אוניה.
נתראה בגליון הבא!