עליית המכונות 8
אריק שמידט מדבר, יהלומים בשקית, פחד ותיעוב, בכי וצחוק
שלום, ברוכים הבאים לגליון 8!
אם אתם אוהבים את הניוזלטר, פליז אל תשכחו לשלוח חברים להירשם גם, סקייל זה החיים.
https://rotm.co.il
נשיקות
-מתי
זרקת רעיון, תן לחשוב
שיחה ארוכה עם אריק שמידט, שהיה פעם המנהל של גוגל (ומילא עוד מליון תפקידי מפתח טכנולוגיים). היום הוא מליארדר סיליקון ואלי רגיל, והשיחה איתו נותנת הצצה יפה לחשיבה השולטת בעמק. כדאי לזכור שאדם במעמדו יושב על כיסא גבוה מאוד, יש לו גישה מוקדמת לכל טכנולוגיה שצצה בכל מקום ולכן הראייה שלו מקדימה את שלנו בהרבה (ולמרות זאת, אפילו הוא מודה שכל כמה חודשים הוא נאלץ להחליף את התחזיות שלו). השיחה נערכה באפריל ופורסמה כעת.
כדי להוסיף עוד שמן למדורה, הוא דאג להסיר את השיחה מיוטיוב - תכף תבינו למה - אבל הרשת כמובן זוכרת ואפשר לראות את השיחה המלאה פה וגם פה. צפיתי בעסק עבורכם, והנה כמה מהפנינים שחשבתי למעניינות:
- לשלוש מגמות יש השפעה מכרעת על התקדמות הבינה המלאכותית: אורך הקונטסט (דיברנו על זה בגליון 5), שמאפשר לשאול שאלות ארוכות מאוד (ולהוסיף 20 ספרים לשאלה). השנייה היא ההופעה של סוכנים (agents) שמסוגלים למלא משימות מרובות שלבים (הוא מגדיר את זה כ “state and memory”). השלישית היא Text to Action: במקום לכתוב טקסט ולקבל טקסט בחזרה כתשובה, המנוע יוכל לכתוב תוכנה שתלך ותבצע את הבקשה בעולם האמיתי.
- לדוגמה, אם הממשלה תסגור את טיקטוק, תוכל להגיד לבינה שלך: תכיני לי טיקטוק חדש, תגנבי את כל המשתמשים, את כל המוזיקה והיא תכין לך טיקטוק תוך דקה. ואם זה לא מצליח, אז תכין גירסה נוספת של טיקטוק. לכל אחד בעולם יהיה מתכנת כזה שעושה את כל מה שתבקשו (להבדיל, שמידט מעיר, מהמפתחים שעובדים בשבילי עכשיו, שעושים מה שהם רוצים ולא מה שביקשתי).
- למה קונטקסט ארוך חשוב? כי אתה יכול להזין למנוע תוכן עדכני ולשאול עליו שאלות. האימון של המנוע לוקח חודשים, ולכן הידע שלו תמיד מיושן. עם קונטקסט ארוך אתה יכול לתאר את מלחמת חמאס-ישראל ולשוחח על זה.
- דוגמה לסוכנים: יש מנוע שפה בתחום הכימיה שנקרא ChemCrow, שממציא היפותזות אודות חלבונים שונים, ומחובר לכלים במעבדה שממש בודקים את ההשערות שלו, והוא לומד מהתוצאות שלהם בעולם האמיתי. יש פה האצה מדהימה בתחום של כימיה והנדסת חומרים.
- מספר: לפני כמה חודשים חשבתי שזה לא סיפור לפתח מנוע כזה, וגם השקעתי בכמה חברות קטנות שיתחרו בגדולות. עכשיו אני חושב (אחרי שיחה עם סם אלטמן וכו) שזה יעלה 300 מליארד דולר. הבעייה העיקרית שלנו תהיה החשמל שצריך כדי להפעיל את זה ולכן הצעתי לבית הלבן שכדאי לנו להיות חברים של קנדה, כי יש לנו אינטרסים משותפים, יש שם אנשים נחמדים שעזרו להמציא את ה-AI והכי חשוב, יש להם יש הרבה תחנות כח הידרואלקטריות. לא כדאי לבקש מהערבים (שאני אוהב אותם ומבקר שם הרבה) כי הם לא מתעניינים בבטחון הלאומי שלנו.
- הוא מסביר למה Nvidia תישאר המובילה בתחום בזמן הקרוב (כי יש להם את CUDA שהאחרים לא יכולים להעתיק בקלות). ורומז שכל ה-300 מליארד האלה ילכו אליהם.
- למה גוגל נשארו מאחור? כי הם החליטו שהאיזון Work/life יותר חשוב מניצחון. אם פתחת סטארטאפ, אתה לא הולך לתת לעובדים שלך לבוא רק יום בשבוע למשרד. כשמיקרוסופט קנו את OpenAI חשבתי שזה רעיון מטומטם - למה שתוציא נושא כל כך חשוב החוצה מהחברה שלך? אבל הנה, עכשיו הם בדרך להפוך לחברה הגדולה בעולם (הוא מספר סיפורים של עבודה קשה על אילון מאסק ועל TSMC בטייואן וכאלה).
- למרות שהוא ליברל, לאחרונה התחיל להשקיע בחברות נשק התקפי שיעבוד עם בינה מלאכותית ויהיה זול ככל האפשר כדי להפוך את הרעיון של פלישה למדינה אחרת (כדוגמת רוסיה לאוקראינה) ללא-כדאי. הוא צפה בדאגה בתעשיות הבטחוניות באמריקה שלדעתו לא מחדשות מהר מספיק, ולכן החליט לעשות לזירוז הקצב. הוא מאשים ספציפית את מרג’ורי טיילור גרין (פוליטיקאית מהימין המטורלל יותר) באחריות לחסימת הסיוע האמריקאי לאוקראינה. אם זה יימשך, באיזור מאי-יוני הרוסים יתחילו לנצח (לא קרה).
- בינה מלאכותית זה כמו מתבגרים: אנחנו יודעים שהם אנושיים אבל אין לנו מושג מה עובר להם בראש. בכל זאת הצלחנו להסתדר איתם. גם בינה מלאכותית - אנחנו לא מבינים עד הסוף איך זה עובד - אבל רואים את הגבולות שמגדירים את זה. יהיו חברות שיתמחו בבניית AI שמטרתו לתקוף מודלי AI גדולים, כדי לזהות ולפתור את החולשות והבעיות שלהם.
- הוא חוזר לדוגמה של טיקטוק מקודם. “אל תצטטו אותי”, אבל איך שסיליקון ואלי עובד זה שאתה תגנוב להם את כל התוכן [או תבנה משהו עם פוטנציאל מסוכן]. ואם האפליקציה שלך לא תצליח, אז לא קרה כלום והכל נשכח. אם כן תצליח, אז בסדר, תשכור חבורה של עורכי דין כדי שיינקו אחריך את כל הלכלוך.
- אוהב קוד פתוח, אבל הוא לא מאמין שהחברות יוכלו להמשיך לתת את המנועים שלהם בקוד פתוח לכולם, כי הן חייבות מקור הכנסה כלשהו כדי לשלם על הפיתוח שהוא יקר להחריד. כאן הוא לא צפה את המהלך של צוקנבר עם Llama, ואת Mistral הצרפתית (ששמידט מושקע בה) שהמשיכה לשחרר את המנוע לחופשי (הוא חוזה כאן שהם לא יוכלו).
- מדבר גם על דיסאינפורמציה כסכנה לדמוקרטיה, סיבסוד מחשבים לאוניברסיטאות (כדי שיוכלו לעשות מחקר AI רציני), ענייני חינוך (עדיין כדאי ללמוד מדעי המחשב), מדינות (הודו סבבה, סין לא תהיה לצידנו אף פעם, אירופה אבודה בגלל בריסל - הצרפתים נלחמים בתקנות של בריסל אז יש להם סיכוי, לגרמניה לא), ועוד ועוד.
עוד בחדשות
מכוניות בלי נהג
רק שתהיו בעניינים. בווהאן, סין, צי של מאות מוניות ללא נהג עובד בשוטף. הנסיעה עולה פחות מרבע המחיר(!) של מונית רגילה, והרובוטים מצליחים לאסוף בממוצע 20 נסיעות ביום (לעומת 13 נסיעות של נהג רגיל). הכתבה מדווחת על פחד ותיעוב מצד נהגי המוניות האנושיים (מה אתם ילדים? תתפקדו לליכוד. אה בעצם לא משנה)
בינתיים באמריקה, ווימו/גוגל (שפועלת בסן פרנסיסקו, לוס אנג’לס ופניקס) מדווחת שחצתה את קו ה-100,000 נסיעות בחודש. גם בטיחות הנסיעות משתפרת כל הזמן, אבל איכשהו, המחירים שלהם גבוהים בהרבה משל Uber עם נהג אנושי.
קראו עוד: סין, אמריקה
הביו-האקרית מקרואטיה
מקרה מעניין מאוד של וירולוגית מקרואטיה שחלתה בסרטן שד עקשן. היא הזריקה לעצמה שני סוגי וירוסים שגידלה במעבדה לתוך הגידול (מתוך כוונה שהוירוסים יתקפו את הגידול וגם יעוררו את מערכת החיסון כנגדו). הטיפול הוכתר בהצלחה והיא הבריאה לחלוטין.
המחקר עורר התנגדות רבה בשל סוגיות אתיות לא-מעטות: האם מחקר על חולה יחיד בכלל שווה משהו? האם מותר לה להשתמש במענקי המחקר שלה כדי לטפל בעצמה? האם היה מותר לוועדת האתיקה לאשר לה טיפול עצמי? וגם, הוירוס הראשון (עד כמה שאני מבין) היה סוג מוחלש של חצבת, שנחשב בטוח ומשמש בחיסונים. אבל השני היה סוג של כלבת (VSV) שלא הוכח כבטוח למטופלים ולא קיבל עדיין אישור כטיפול מקובל. כל הסוגיות הקשו מאוד על פרסום המאמר, ורק שנתיים וחצי לאחר מכן הוא התקבל ופורסם בכתב-עת מדעי פחות ערך יחסית (אפשר לראות שגם שם, הבודקים העירו לגבי האתיקה והאם המאמר ראוי לפרסום בכלל).
יחסית לביו-האקרים אחרים שלמדו רפואה מפורומים באינטרנט, מדובר פה במדענית רצינית. בויכוח שהתעורר בטוויטר, כמעט כולם בעד החוקרת האמיצה ורק מעטים נותרו להגן על המדע הרציני. מגמה שתלך ותחריף.
יהלומים בשקית
מסתבר שאפשר עכשיו לקנות מכונה שמכינה יהלומים סינתטיים (“יהלומי מעבדה”) ב-$200,000 מעלי אקספרס. ישנו כמובן העניין הפעוט של לתפעל את העסק (גרפיט באיכות גבוהה, קובלט, בטיחות) אבל סה”כ אפשר לקנות עכשיו (גם כן מעלי) יהלומים שמגיעים בשקית של אושר עד.
עוד דברים מעניינים על יהלומים: יש עכשיו מכונת שיקוף שעושה רנטגן לסלעים ומזהה בתוכם יהלומים גדולים. לפני כן, היו שוברים אותם בטעות, אבל עכשיו מוציאים אותם בזהירות, ולפני חודש נמצא ככה יהלום של כמעט 2,500 קראט (בתמונה פה). השיטות החדשות מוציאות הרבה יותר יהלומים מפעם, אבל איכשהו, למרות שכל שרשרת האספקה מוצפת ביהלומים, המחיר של התכשיטים לא קרס, ואחרי הליטוש והשיבוץ והכל, בסוף זה עולה אותו דבר.
עוד מעניין, המעבדה של קרטל היהלומים דה-בירס מגדלת יהלומים נקיים במיוחד, שאי אפשר היה להשיג בעבר. יש להם שימושים מדעיים כלשהם, אבל עם המחיר שהולך ויורד יש מצב שהאייפון הבא-הבא שלכם יגיע עם מסך יהלום שקוף במיוחד ובלתי שביר. כל זאת ועוד כאן
דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה
מר ביסט
איכשהו דלף לרשת המדריך לעובד החדש של Mr. Beast, היוטיובר המצליח ביותר אי פעם.
במקום השפה הרשמית והקישקושים של “ערכי הארגון” שאפשר לצפות בד”כ ממדריכים כאלה, מדובר במסמך נוקב וענייני שכנראה כל יוטיובר צריך לקרוא, ואולי כל מעסיק של העידן הנוכחי.
מר ביסט מפרק את הסרטונים לדקות ומסביר איך העסק עובד, מה הוא מצפה מהעובדים, ומפטר את מי שבינוני ומטה. אם תהיתם למה יש לו מליארדי צפיות ולאחרים אין. שווה קריאה.
דרוסותי
זה מלפני שנה, אבל צץ שוב. מיצב משעשע, ובו צריך לחצות מעבר חציה בלי שבינה מלאכותית תזהה שאתם בנאדם. אם הגעתם לצד השני ולחצתם על הכפתור - ניצחתם. אבל חה-חה דודים, בעצם הפסדתם: זה אומר שמכונית אוטונומית היתה מרגישה חופשי לדרוס אתכם, כי היא לא זיהתה שאתם ראויים לשימור.
המשחק של אנדר ולדימיר
ראינו כבר את מפעילי הרחפנים באוקראינה שיושבים באוהל מרוחק, עם רדבול, סיגריה ומשקפי VR ומורידים טנק מרוחק. עכשיו חייל אוקראיני מפעיל עמדת מקלע עם Steam Deck (למי שלא מכיר, סטים דק זה כמו נינטנדו סוויצ’) (למי שלא מכיר, נינטנדו סוויצ’ זה קונסולת משחקים קטנה שמחזיקים ביד ולרוב לא הורגים בה אנשים על אמת).
בינה מלאכותית לנסות בבית
פעם את בוכה ופעם את צוחקת
מודל וידאו סיני חדש, שאני חושב שקוראים לו Minimax, והוא כרגע חינמי לגמרי ואפילו לא צריך להירשם וכלום. פשוט ניגשים לאתר וכותבים פרומפט, והוא מייצר וידאו מעולה של 6 שניות.
מכל הניסויים שכולם עשו, מסתבר שהוא ממש מוצלח בקלוז-אפים, ולא רע בכלל בלהבין את ציר הזמן (“בהתחלה זה, ואחכ זה, ובסוף זה”).
כדי ליצור את הסרט שפה, ניגשים לאתר, וכותבים משהו כזה:
close up shot of a sad woman. She is crying but then she starts smiling and then she is laughing and happy
הכנתי כמה כאלה עם שינויים קלים כל פעם.
כדי ליצור את המוזיקה השתמשתי ב suno האהוב. כתבתי את המילים המטופשות, ואז רציתי שזה יהיה שיר של טום וויטס, אז לקחתי חתיכה קטנה של מישהי מנגנת את Rainbirds (סונו לא מאפשר להשתמש בשירים המקוריים), וביקשתי מסונו להמשיך (extend) מהפסנתר והלאה עם הפרומפט:
solo piano slow sad melancholic minimal piano in minor scale, male vocals are throaty growling broken rough bass voice
גם אחרי עשרה נסיונות וכל המילים שמצאתי ל “צרוד, שבור משתעל”, לא יצא זמר שמזכיר בכלום את טום וויטס, אז הסתפקתי באיזה ליונל ריצ’י מדולל של סונו.
חיברתי הכל בתוכנת עריכה רגילה (פרמייר במקרה הזה) והנה:
הכל אני אני אני
סיכוי טוב שכבר שמעתם על הקסם הזה במקום אחר, אבל חכו שנייה: המחברת החכמה של גוגל יודעת ליצור פודקסט קצר מהנושאים שתתנו לה. מדובר בשני מנחים חביבים מאוד שיודעים לדבר על כל נושא בעולם. זה קצת נשמע כמו קריין חדשות אומלל שמחכה שראש הממשלה יעלה לנאום אבל בינתיים יש לו שתי דקות שהוא חייב לדבר על משהו, והוא מדבר על כלום.
ובאמת, הקטע של להקשיב לפודקסט אוטומטי שמישהו אחר עשה, זה הדבר הכי משעמם בעולם. אם יש היצע אינסופי של כאלה, והיוצר הקדיש לעניין חצי דקה, אז די צפוי שהתוצאה תהיה פחות מכלום.
אבל, אבל, אבל, כשזה פודקסט שאתם הכנתם עם זה, זה פשוט קסם. אני מפציר בכם לנסות גם כדי להבין באיזו תקופה אנחנו חיים פה. אתם יכולים להעלות את הקורות חיים שלכם ולשמוע את שני הקריינים מפארים אתכם בהגזמה. אתם יכולים להעלות משהו שהתכוונתם לקרוא אבל אין כח, ואז כשאתם שוטפים כלים או תקועים בפקק, לשמוע את החברים מסכמים לכם הכל. כנראה שתופתעו כמה הם עושים עבודה מצויינת.
עזבו הכל ונסו עכשיו: ניגשים לאתר של NotebookLM, פותחים מחברת חדשה, מעלים חומרים - מה שתרצו, גם בעברית, הכל הולך. ואז חפשו את הלינק של Notebook Guide, ושם אפשר ליצור FAQ, תקציר וגם את הפודקסט (Audio overview).
עדכונים מחברי הקהילה
יש לכם פה הזדמנות לפנות בבת אחת ליותר מ-3,500 קוראים חכמים וקשובים. ספרו לנו על משהו שאתם עושים: פרויקט מעניין, משהו מעניין שכתבתם, כנס או הרצאה. דברים שקשורים איכשהו לנושא שלנו (ויסוננו בקפידה).
אביתר יצחק
תכנית רדיו שכולה AI - מהשירים ועד השדרן לינק
אלעד מדן
שורה חדשה - ממשק קריאה עתידני המבוסס על מעקב מבט (eye-tracking) באמצעות מצלמת רשת לינק [לא עבד לי, אולי יעבוד לכם - מתי]
← כדי לפרסם את שלכם, שלחו את הפרטים בטופס כאן.
זהו להיום, נתראה בשבוע הבא!