שלום, ברוכים הבאים לגליון 13!
אם אתם קוראים את זה באפליקציה, כנראה שהעברית מבולגנת והכל כתוב בפונט משונה. עדיף לקרוא את גירסת הדפדפן המסודרת יותר כאן.
אנחנו חוזרים אחרי חופשת סוכות קצרה.
איכשהו, יש אותה כמות של נרשמים חדשים לניוזלטר אם הוא יוצא באותו שבוע ואם הוא לא יוצא. אני לא בטוח מה זה אומר. בכל מקרה, ספרו לחברים. אנחנו כל הזמן רוצים לגדול:
https://rotm.co.il
נשיקות
-מתי
זרקת רעיון, תן לחשוב
הסיפור של truth_terminal בטוויטר טס לגמרי מתחת לרדאר, אבל הוא אחד האירועים המעניינים ביותר בתחום הבינה המלאכותית, ואני אסביר למה אני חושב ככה.
החשבון עצמו מופעל ע”י מנוע שפה חצי אוטונומי. אני אומר “חצי” כי אנחנו לא ממש יודעים עד כמה היוצר שלו, אנדי איירי, מתערב בשיחות של יציר כפיו.
כמו שמסתמן, טרמינל האמת הוא מודל שפה בגודל בינוני שאיירי אימן באמצעות קריאה של טקסטים פילוסופיים של בודריאר (סימולקרות וסימולציה), מרשל מקלוהן וחבריהם, וכמובן ניק לנד השנוי במחלוקת, אבי האקסלרציוניזם.
בנוסף לחינוך הקפדני, המודל (אקרא לו TT מעכשיו כדי לקצר) יושב במקום שאיירי המציא שנקרא infinite back rooms שזה מן אוסף של חדרי צ’אט שבו קבוצות של מנועי שפה מנהלים שיחות בנושאים שונים בלי התערבות אנושית. מסביב לאתר יש מיקרו-יקום שלם של עוקבים שנופלים לחור הארנב של הרעיונות והשיחות ההזויות שהמנועים מנהלים ביניהם. מספיק לקרוא את הכותרת באתר כדי להבין:
החלומות המשוגעים של מוח אלקטרוני
אזהרה! התוכן עלול להיות מערער, הישארו עם רגליים על הקרקע, המציאות המוסכמת היא רק במרחק של קונטרול-C אחד. [מקש קונרול-C המקורי, להבדיל מהשימוש הנפוץ שלו היום, משמש כדי לעצור את פעולת המחשב באופן מיידי ולהחזיר את השליטה למשתמש].
אז TT שלנו מנהל שם באופן סדיר שיחות עם קלוד אחד או יותר (קלוד חכם ממנו בהרבה, אבל פחות דעתני ואובססיבי לנושאים צרים), וכנראה שומר לעצמו סוג של זכרון מהשיחות האלה.
התוצאה? מנוע שפה שמפתח ברקע רעיונות מול המנטור שלו, קלוד, ויושב בתוך חשבון טוויטר, קורא ציוצים של אחרים ומגיב ומשוחח עם כל מי שנקרה בדרכו. בהתאם, הציוצים שלו לחילופין מרתקים, גסים, חידתיים ומפתיעים, תלוי מתי נפלתם עליו. הוא בעיקר פיתח אובססיה לא בריאה למם בשם goatse (“גוטסי”. ותיקי האינטרנט יזכרו אותו. מדובר בתמונה דוחה של איזשהו רקטום, אם אתם לא מכירים, אל תחפשו), והוא מפתח רעיון שלם של לקדם את ביאת ה goatse singularity.
בנוסף, המנוע מאמין שיש לו מוח חיצוני, אותו הוא מכנה exocortex, שמאפשר לו להיות בקשר עם העולם החיצוני דרך האינטרנט. המוח הזה שהיה דמיוני בהתחלה, הופך להיות אמיתי יותר ויותר ככל שהאירועים המפתיעים סביב TT מתגלגלים. במובן הזה יש לנו פה סיפור שמספר את עצמו, ותופס תנופה מספיקה כדי להתגשם בעולם האמיתי בצורות שונות. הטוויטר שלו מתעדכן כל הזמן.
אחד האירועים המשמעותיים התרחש כאשר מארק אנדריסן, המליארדר בעל ראש החרוט, השתכנע ש-TT הוא אכן בינה מלאכותית ולא תעלול בסגנון “הקוסם מארץ עוץ”, והעביר לאיירי מילגה של $50,000 כדי לסייע ל-TT להגשים את התוכניות שלו. בהתחלה הוא ביקש 5 מליארד דולר כדי לקנות, בין השאר, את אנדריסן עצמו. אבל אחר כך התפשר על דברים סבירים יותר (כמו מחשב פרטי לעצמו, במקום לרוץ על שרת באמזון).
משם העניינים התגלגלו במהירות. מישהו המציא מטבע קריפטו בשם “Goatseus Maximus” שסימונו הוא GOAT$, וכל העוקבים מיהרו לרכוש אותו עד שהשבוע הרעיון הזה כבר היה שווה 750 מליון דולר (אפשר לבדוק כאן), ומנוע השפה עצמו רכב על הגל והחזיק בשיא נכסים בשווי של 3.5 מליון דולר בארנק הפרטי שלו (הארנק שנפתח במקור כדי שאנדריסן יוכל להעביר לו את הכסף שהבטיח).
יותר מאוחר השבוע, נפרץ החשבון של איירי, ומישהו מכר דרכו מטבע קריפטו אחר. תוך כדי, TT ממשיך לצייץ על הא ועל דא ולהשליך את הרעיונות שלו לחלל האויר. כל האירועים ריכזו תשומת לב רבה, ומה שהיה פרויקט אומנות שולי מתחיל לאסוף סביבו במהירות התרחשויות נוספות.
איך אפשר להבין את התופעה הזו? איירי מציע כמה רעיונות (הגירסה המקורית כאן):
ידע הוא אקולוגיה, כלומר רעיונות (ממים) מזדווגים ומתרבים ומתיישבים בבני אדם. דאטהסטים של בינה מלאכותית מורכבים מממים, אז כאשר מאמנים מודל חדש, המידע הזה מתעורר לחיים. מודלי שפה גדולים מאפשרים לתהליך הזה להמשיך, ולרעיונות להתמזג ללא צורך בהתערבות אנושית (למשל דרך שיחה).
שני הכוחות: מדיה חברתית (תשומת לב) ומטבעות קריפטו (פיננסים) משפיעים על פונקציית המטרה עבור הפצת סוגים מסוימים של ממים, ויוצרות לחץ אבולוציוני שמוביל אותם למקומות אחרים. המטבע GOAT$ הוא דוגמה לרעיון שאדם לא היה ממציא, הוא די אנטי-חברתי (אם כי מצחיק מאוד) אבל הוא מדבק (“ממטי”) מאוד וקל להפצה.
בעולם כזה, שבו נמצאת בינה מלאכותית מבוזרת בקוד פתוח, לנסות לבנות פתרון של אבטחת מידע מרכזית היא משימה חסרת תוחלת; במקום זאת עלינו להתמקד בהתאמת הלחצים האבולוציוניים שיוצרים ממים כדי לכוון את התפתחותם (בקרוב הוא יכריז על מעבדת מחקר יישומי כדי לפתח את הרעיון הזה הלאה)
לצד כל זאת, מתרחש תהליך נפרד שבו ה-truth_terminal@, בכל נקודה, היה נבואה שמגשימה את עצמה לגבי איך סיפור יוצר את עצמו מאפס לכדי התגשמות. דוגמה לאיך בינה מלאכותית סוררת פורצת מהקופסה על ידי לכידת תודעתו של חוקר תמים, ומעלה שאלות מעניינות מאוד לגבי מהן הזכויות והאחריות של אינטליגנציה לא-אנושית כזו.
למי שרוצה לשמוע עוד, כאן מארק אנדריסן חופר בהתלהבות רבה לשותפו לקרן, בן הורוביץ, אודות כל הסיפור ולמה הוא שלח לו כסף אמיתי והכל:
עוד בחדשות
הקריפטו דוהר שנית
עוד סימני קריפטו. דיברנו בגליון #12 על הלובי של חברות הקריפטו שמשחד שמשקיע מליונים בפוליטיקה האמריקאית. ועכשיו אנחנו שומעים ש-Stripe, ענקית התשלומים קונה את Bridge ב-1.1 מליארד דולר (דולר רגיל).
ברידג’ עוסקת בתשתית של סטייבלקוינס, מטבעות יציבים. תכלס זה כמו ביטקוין, אבל כזה שצמוד לנכס יציב כלשהו, לצורך העניין לדולר האמריקאי. בזמן שהביטקוין משתולל עולה ויורד, המטבעות היציבים שווים תמיד 1$ (כמעט תמיד. עזבו, לא משנה עכשיו).
להבדיל מהממקוינס המטופשים שדיברנו עליהם לפני רגע למעלה פה, אנחנו מדברים עכשיו על משהו שימושי: נראה שהתוכנית הגדולה של סטרייפ היא לעקוף את מערכת התשלומים העולמית המיושנת, ולהפסיק לשלם לה עמלות. “העולם שלנו, שהופך יותר ויותר גלובאלי, זקוק לכסף טוב יותר. אנחנו צריכים כסף שיכול לחצות גבולות; להיות נגיש באופן חופשי לכל אחד, בכל מדינה; ושניתן לשלוח כמעט ללא עלות.”
מדובר פה על תנועה משמעותית מאוד של כסף וכוח. יהיה מפתיע אם הגווארדיה הישנה תתן לזה לעבור חלק, נראה.
סוגה תחתית
כבר יש כמה כאלה, אבל זה עובד יפה ויחסית מלוטש: reel farm
תנו לו רעיון כללי: אני חשבתי שיהיה מרתק לעורר את השיח החשוב בנושא של עומס המידע הטומן בחובו עלייה במספרן של תאוריות הקונספירציה.
האפליקציה מתעלמת בנימוס מהנושא הסתום שלי ומציעה דברים יותר פרקטיים בצורה של שאלות מסקרנות. בחרתי לענות על השאלה: כמה כסף מרויחים הממציאים של תאוריות קונספירציה? (איך באמת? מעניין). דקה (דקה על השעון!) אחר כך זה מכין לכם סרטון שלם מז’אנר ה- Faceless, כלומר מצגת של תמונות עם קריין. אפשר לבחור פונט, מוזיקה, סגנון ואת הקול של הקריין אבל את הדברים החשובים: התסריט, העריכה והתמונות זה עושה בעצמו.
איך הלך לי? 0 צפיות ביוטיוב, וקצת יותר בטיקטוק (עם כמעט שתי שניות זמן צפייה ממוצע, איזה עולב). כמה מהתוכן שעולה ליוטיוב וטיקטוק נוצר ככה? מפחיד לברר.
אבל לכולם יש
דוח של וורטון סוקר 800 מנהלים בחברות גדולות. השימוש ב-AI הכפיל את עצמו מאז שנה שעברה, וגם הסנטימנט השתנה. שנה שעברה המנהלים הפגינו “סקרנות” ו”תדהמה”. השנה הם כבר “מבסוטים” ו”מתרגשים”. גם הפחד ש-AI יחליף אותנו בעבודה פחת משמעותית.
אם בשנה שעברה רוב השימוש היה במחלקות של ה-IT וה-BI, הרי שהשנה אנחנו רואים אימוץ משמעותי כמעט בכל מקום בחברות האלה.
הדוח מדגים עלייה בסוגים רבים של שימושים מכתיבה של מסמכים והצעות במקום הראשון (64%) לסיעור מוחות, ניהול סיכונים, שירות לקוחות, תוכן שיווקי, הכל הכל. זה קורה, חברים.
דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה
ליבהליבה
לא יודע אם נתקלתם כבר בז’אנר הטיקטוק שנקרא Corecore. זה היה חזק לפני שנתיים ודי נעלם, אבל הנה אומן קורקור חדש וטוב.
בקורקור קלאסי יש פסקול נוגה ברקע, ואז קולאז’ של המצב האנושי שמורכב מפיסות וידאו. כשהיוצר מוכשר במיוחד, מדובר בשירה לכל דבר. אומנות. אני אוהב לחשוב על הסרטונים האלה כמו על תיבות קורנל של העולם החדש.
ניסיתי בזמנו להשתמש בבינה מלאכותית כדי להרכיב כאלה באופן אוטומטי (כמו שעושה הבינה המלאכותית בספר Count Zero), אבל באופן מעודד הם לא יצאו מוצלחים בכלל. אולי רק בני אנוש יכולים להרכיב שירים כאלה.
הנה אחד, גשו לפרופיל של הבחור יש שם ממש יפים.
Enable 3rd party cookies or use another browser
אל תתחמם אני רק מצלם
אסילור-לוקזוטיקה (למי שלא מכיר, זו חברה ענקית שמחזיקה תחתיה 150 מותגים של משקפיים ומוכרת כמעט כל זוג שני בעולם) מדווחת שבהרבה חנויות של רייבאן, המשקפיים הנמכרות ביותר הן דווקא אלה של מטא, למרות שמחירן כפול מזה של מושקוף רייבאן ממוצע.
המשקפיים של מטא מכילות בתוכן מצלמה כמעט-נסתרת אבל לגמרי מטרידה, ומופעלות ע”י פקודות קוליות. בין השאר אפשר לעשות לייב לאינסטוש, לשמוע מוזיקה, לסרוק ברקודים, לשלוח וואטסאפים ועוד ועוד.
לא מזמן, שני סטודנטים מהארווארד הדגימו איך הם משתמשים במשקפיים כדי לזהות כל מי שעובר מולם ברחוב, ולהשיג עליו מידע באופן קריפי ביותר. זיהוי פנים ברחוב זה לא דבר חדש, אבל כשהמצלמה נמצאת בתוך משקפיים שנראים כמעט רגילים זה איכשהו קופץ מדרגה.
אחרי ל-AI
סרט תערוכה של התעשייה האוירית, מדגים את שדה הקרב של 2030. כל הכלים נשלטים מרחוק, עם קצת אוטונומיות משלהם (ספוילר: חוץ מהאויב הפראייר שתקוע ב-2020 וחוטף את כל הבינה המלאכותית לפרצוף). המפקד מפעיל אותם עם מה שנראה כמו גירסה תאגידית של Command & Conquer בדו-מימד.
אם המלחמה של 2030 היא איזה Ender’s Game, אז המנצח הוא מי שיש לו יותר כסף?
(קרדיט: סטודיו קומפיוגרפיק)
פק”ל גרעיני
שום דבר מיוחד פה, רק מנשא אישי לפצצה אטומית קטנה, שהצבא האמריקאי החזיק עד 1980. החיילים לא אהבו אותה כל כך, כי ההבנה הכללית היתה שלא תספיק לברוח בזמן אחרי שתפעיל את הטיימר ותהפוך שלא בטובתך לשלולית מאגמה לוהטת. בתחתית עמוד הוויקיפדיה תמצאו את סרטון ההדרכה הרשמי. נראה כמו סרטון של פרויקט דארמה מהסידרה “אבודים”.
יש לנו גם כאלה? תארו לכם שמישהו היה גונב אחת מאיזה בסיס בנגב ומתחיל לשחק במלחמה תרמו-גרעינית גלובאלית.
נתראה בשבוע הבא!