עליית המכונות 2: הפילוסוף ששכנע את תיל להשקיע בפייסבוק, חניבעל לקטר פעמיים והעתיד האפל של הפרסום
עליית המכונות 2: הפילוסוף ששכנע את תיל להשקיע בפייסבוק, חניבעל לקטר פעמיים והעתיד האפל של הפרסום
שלום, ברוכים הבאים לגליון 2 של הניוזלטר! תודה לכל מי ששלח לי פידבק ועצות מועילות, ביחד ננצח!
נשיקות,
-מתי
זרקת רעיון, תן לחשוב
בתמונה, שני קלעים אולימפיים עטורי מדליות. הספורט המשעמם הזה זכה השנה בפופולריות מפתיעה בזכות שתי הדמויות הנ"ל.
משמאל, מקוריאה, הרי זו קים יה-ג'י, ששברה את שיא העולם. הבחורה נראית כאילו יצאה ישירות מתוך בלייד ראנר או אקירה, עם משקפי קלעים מאיימות (בעין שמאל זה תריס בסגנון פארוק כדי שלא תצטרך לעצום אותה כשהיא מכוונת. בעין ימין, צמצם שעוזר לה להתפקס). ומאחורה, על המגבת שלה תלוי קמע ראש פיל רב-משמעויות. פאקינג פוסט-פאנק נינג'ה.
מימין, זהו יוסוף דיקצ' מטורקיה. הגיע משועמם בלי שום ציוד, יד אחת בכיס, לקח מדליית כסף. רבים באינטרנט טענו שטורקיה שלחה השנה רוצח שכיר לפני שיצא לפנסיה. התמונות מהאינסטגרם הביתי שלו רק הגבירו את השמועות שמדובר בג'ון וויק, רק עם חתול במקום כלב. ביפן הוא קיבל את השם 無課金おじさん (אני לא יודע יפנית, קראתי באינטרנט) שאפשר בערך לתרגם "דוד שלא משלם על כלום". הכוונה היא לגיימר שמגיע למשחק, לא מוכן לשלם על שום תוסף או בונוס, לא לוקח ביגוד או נשק מיוחד, ומנצח את המשחק באופן הטהור ביותר.
סבבה, מה קשור לעליית המכונות? התשובה היא כמובן תשוקה מימטית.
הפילוסוף רנה ז'יראר מסביר לנו שאנחנו בעצם לא ממש יודעים מה אנחנו רוצים. ברגע שהצרכים הבסיסיים שלנו מסודרים (אוכל, בית וכו') אנחנו מתחילים לחפש עוד. ואז אנחנו מתבוננים בזולת ומתחילים לחשוק בדברים שאנחנו רואים. זוהי התשוקה המימטית: הרצון העז שלנו לחקות אחרים, להצטרף לטרנדים, להיות חלק מקבוצה, והשיא: להפוך למושא לחיקוי לאחרים (סליחה ומחילה, הטיעונים שלו מנומקים ומורכבים, אבל אין פה מקום. לינק להעמקה, ועוד אחד).
חניבעל לקטר מ"שתיקת הכבשים" הבין את זה היטב. באחת הסצנות החזקות, הוא מייעץ לבלשית קלאריס איך לתפוס את הרוצח ושואל, "איך אנחנו מתחילים לחמוד משהו?" ועונה "אנחנו חומדים את מה שאנחנו רואים מולנו כל יום" (ולכן, קלאריססססס, הרוצח הוא כנראה שכן של הקורבן).
[מצחיק: חינבעל לקטר מופיע פעמיים בניוזלטר היום.]
אחד מתלמידיו ומעריציו הגדולים של ז'יראר הוא המליארדר פיטר ת'יל, מחבר התנ"ך של הסטארטאפים "מאפס לאחד" שבו הוא מצטט את ז'יראר, ואף השכיב הרבה כסף כדי לפרסם מחדש את כתביו של הפילוסוף.
סם קריס כותב:
ההחלטה העסקית שנושאת את טביעות אצבעותיו המובהקות ביותר של ז'יראר היא ההימור בסך חצי מיליון דולר שהפך את פייסבוק למפלצת (ז'יראר תואר פעם כ"סנדק של כפתור הלייק"). תיל זיהה את הפוטנציאל של פייסבוק לשמש צלחת פטרי עצומה לזנים ויראליים חדשים של תשוקה מימטית, וזה בדיוק מה שנתנו לנו הרשתות החברתיות. אנחנו קונים את הבגדים שמשפיענים לובשים באינסטגרם. אנחנו מאמצים את הדעות שמטורפים יורקים בטוויטר. במיליוני חדרים בכל רחבי העולם, מיליוני בני נוער רוקדים עכשיו בשקט, לבדם, את אותה כוריאוגרפיה שלמדו בטיקטוק.
ההשקעה הזאת של תיל הפכה אותו לאדם עשיר מאוד, אבל אפשר לראות בה מעשה יוצא דופן עבור חסיד של ז'יראר. ז'יראר הטיף כל חייו נגד הסכנות הכרוכות בתשוקה המימטית, אותו כוח שטני שצריך לרסנו בכל מחיר. נראה שתלמידו הבולט ביותר למד ממנו שהתשוקה המימטית היא חומר חזק מאוד, ושאפשר לעשות הרבה מאוד כסף אם מתמסרים לחומר הזה ונותנים לו להשתולל. תיל לקח תמרור אזהרה והפך אותו לספר הדרכה.
רוצים עוד דוגמה? מה עם שני סטודנטים מערביים מקולומביה שעונדים כאפייה ודורשים "עזרה הומניטרית בסיסית", משל הפלסטינים מעזה הם דמויות שהולכות לככב בכנס Comicon הבא?
עוד נחזור לרעיון החשוב הזה בעתיד.
עוד בחדשות
הפרסום על פי צוקנבר: מתוך השיחה הרבעונית עם המשקיעים, מארק מסביר את החזון שלו לפרסומות שיוגשו למשתמשים:
בשנים הקרובות, בינה מלאכותית תוכל לייצר קריאייטיב גם עבור מפרסמים -- וגם תוכל להתאים אותו באופן אישי תוך כדי שהאנשים צופים בו. בטווח הארוך, מפרסמים יוכלו בעצם לומר לנו יעד עסקי ותקציב, ואנחנו נעשה את השאר עבורם. נגיע לשם בהדרגה עם הזמן, אבל אני חושב שזה יהיה עניין גדול מאוד.
כלומר, הבינה המלאכותית תנחש לאיזה מסר תהיה ההשפעה הגדולה ביותר עליכם, ואם זה לא יעבוד, תתפור משהו אחר, ועוד אחד, עד שלא תוכלו להגיד לא. אני מתקשה לדמיין את הגסות של המסרים שכלי כזה יוכל להפיק בסקייל. נקווה שזה יהיה כשלון מוחלט.
ב-2016 כשהתפוצץ הסיפור של קמברידג' אנליטיקה, שכביכול השתמשו בדאטה כדי להשפיע על משתמשים, זה היה סקנדל גדול. עכשיו מסתבר שזה עניין להתפאר בו מול המשקיעים.
שני חברים יצאו לדרך: סיפור סיליקון ואלי קלאסי.
חברה אחת מוציאה תליון AI - מיקרופון כזה שתולים על הצואר ומסתובבים איתו, בשם Friend. הם אפילו רוכשים את הדומיין Friend.com במליונים.
המהלך תמוה קצת הרבה בהתחשב בשני החברים הקודמים שיצאו לא מזמן: השפן והיומיין. הראשון נכשל באופן מכפיר רגיל, והשני זכה לתיאור "המוצר הגרוע ביותר שבדקתי אי פעם". הטיעון הנגדי החזק ביותר: אני מסתובב עם הטלפון כל היום, שים לי את זה בטלפון, לא רוצה עוד מכשיר מטופש.
אבל החבר החדש הוא משהו שונה: הוא לא עוסק בפרודקטיביות, לא מזכיר לך משימות או פגישות וכל זה, אלא רק חבר לחיים. אתה מדבר איתו דרך המיקרופון, והוא עונה לך בוואטסאפ (סוג של). להבדיל מגדג'טים שאומרים "אני טחון בכסף" או "אני עושה ספורט כל הזמן" וכאלה, החבר הזה מאותת לסובבים אותך "אין לי חברים והיחיד שמדבר איתי זה AI". אני לא צופה גדולות לדבר הזה.
במקביל, יוצא עוד מוצר, אותו דבר בדיוק, עם אותו שם בדיוק, רק שמיועד למפתחים שרוצים לבנות עליו דברים. המפתח שלו הוציא שיר Dis סביר נגד אבי שיפמן (שיפמן הוא המפתח של החבר הראשון, נשמע משלנו לפי השם), ואף הזמין אותו לדו קרב (אבי ענה: Don't fuck with me וכהנה וכהנה). חברים זה רק באגד.
תעזבנו יום, יעזבך יומיים: מחקר ראשוני אך לא מפתיע, עם אלף תלמידי תיכון. לחלקם איפשרו להיעזר ב-ChatGPT בלימודי המתמטיקה.
כמו שניתן לצפות, ההישגים שלהם השתפרו מאוד (48% שיפור לצ'אט הרגיל, ו-127% לגירסה שהותאמה במיוחד ללימוד). אבל כשה-GPT נלקח מהם לבסוף, הם רשמו ירידה של 15% בהישגים מול התלמידים הרגילים שלא קיבלו שום AI.
החוקרים מסבירים שהתלמידים השתמשו ב-AI בתור "קביים", אבל לא רכשו כישורים אמיתיים שעזרו להם לאחר מכן. זה כמו לחשוב שאם אני משתמש בוויז, אז כישורי הניווט שלי יעלו. מצד שני, אם הנחת העבודה שלי היא שתמיד יהיה לי GPT זמין לידי מעתה ועד עולם, אז אולי השימוש ב-AI הוא הסקיל הנכון שהתלמידים צריכים לרכוש?
דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה
מי נתן לך רשיון: התבאסתם להיתקע מאחורי אוטו מטאטא או משאית זבל? תגידו תודה שלא נתקעתם מאחורי חללית של ספייסX לינק
עוד אגדה על אילון: כשהוא הגיע לטוויטר, הוא שמע שיש שלוש חוות שרתים מרוחקות, לצורך גיבוי. הוא מחליט לפרק אחת, והמהנדסים מתרגזים שזה רעיון רע וגם ייקח להם שישה חודשים. הוא חושב שלא! זה ייקח 6 ימים ומפטר את כולם. בדרך הביתה (זה בדיוק לפני חג המולד) הוא טס עם שני בני דודים שלו, ואחד אומר לו: אילון, בוא נלך אנחנו ונפרק שם, מה הסיפור? אילון מסובב את המטוס, נוחת, נכנס בכוח לחוות השרתים, נכנס מתחת לרצפה וחותך את הכבלים עם קאטר שקנה קודם בהום דיפו. הוא והבני דודים מעמיסים את כל השרתים על משאית שכורה ונוסעים.
עוד אגדות וסיפורים מעולים של וולטר אייזקסון שכתב בין השאר את ביוגרפיות של סטיב ג'ובס ואילון מאסק.
חניבעל לקטר דוהר שנית: בכל הנאומים שלו לאחרונה, דונלד טראמפ מתייחס ישירות לחניבעל לקטר כאילו היה איש אמיתי ("The late, great Hanibal Lecter"). בעוד רבים, כולל עבדכם הנאמן, מנסים לחשוב איזה קהל הוא מטרגט עם הרפרנס הזה, איזה רעיון מורכב או מטאפורה הוא מנסה להעביר, צץ בטיקטוק ההסבר הפשוט ביותר (וכידוע, אם אתם תוהים לגבי מהלך פוליטי אם מדובר ב-"בית הקלפים" או ב-"פולישוק", זה תמיד פולישוק).
הטיקטוקרית שכאן מסבירה יפה שטראמפ לא יודע את ההבדל בין Asylum seekers (כלומר, מבקשי מקלט, פליטים), לבין ה-Asylum השני שמשמעותו באנגלית גם בית חולים לבריאות הנפש (מהיכן שחניבעל לקטר ברח).
בינה מלאכותית לנסות בבית
תמונות: מודל חדש בשם Flux, חינמי וחופשי לשימוש (וגם הרבה פחות מצונזר) מפיק תמונות באיכות מצויינת. אומנם לא ברמה של מידג'ורני, אבל מכיוון שהוא ניתן בחינם, אנחנו עומדים לראות כרגיל יקום שלם של כלים שקם מסביבו. מגיע בשלוש רמות, פרו (שאינו חופשי), dev (החופשי), ו-schnell שהוא גירסה מוקטנת וזריזה מאוד. אפשר להתנסות בחינם כאן (ותכף בעוד מליון מקומות).
עדכונים מחברי הקהילה
עדיין לא קיבלתי לינקים מאף אחד, אבל אני מאוד מאמין בזה, אז זה יישאר פה עד שיהיה מעניין.
כאן יהיו לינקים שלכם, שתרצו לפרסם לכולם. זה יכול להיות כנס שאתם עורכים, פוסט מעניין שכתבתם איפשהו, פרויקט שהשלמתם וכו'. לאט לאט נבין מה מתאים.
הפורמט הוא שורה אחת בלבד ולינק. הלינקים יסוננו בקפידה.
שלחו לנו עדכונים בטופס כאן.
נתראה בשבוע הבא!